סמאר נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

כללי

1.התובע הגיש בחודש 11/99 תביעה לנתבע, להכיר בליקוי שמיעה בו לקה כפגיעה בעבודה.

תביעתו הוכרה עקרונית ביום 26/2/01, וועדה רפואית קבעה למערער 10% נכות בתחולה מיום 15/1/95.

2.הנתבע חישב את מענק הנכות המגיע לתובע על בסיס מקדמות ששילם לפני 15/1/95 ובהסתמך על שומה לשנת 1993 ועל כך הגיש התובע תביעה (ב"ל 4207/06) ובהמשך ערעור לבית הדין הארצי (עב"ל 561/07).

בפסק הדין בערעור קבע בית הדין הארצי כי יש לחשב את הכנסת התובע לצורך חישוב המענק המגיע לו בהתאם לשומה הסופית שנקבעה לתובע לשנת 1994, וכי הנתבע רשאי לערוך חישוב מחדש של דמי הביטוח שעל התובע היה לשלם לפי שומת 1994 לעומת מה ששילם בפועל.

3.הנתבע חישב מחדש את המענק המגיע לתובע וזה הסתכם ב- 76,740 ₪. מסך זה נוכו סכומי מענק שכבר שולמו לתובע וכן קוזזו חובות. בסופו של חשבון, לתובע שולם הפרש מענק בסך 35,701 ₪.

4.בתביעתו שבפנינו טוען התובע כי מגיעים לו הפרשים בגין מענק הנכות.

בתביעתו טען הן כנגד דרך חישוב המענק והן כנגד ההפחתות והקיזוזים אשר השפיעו על גובה הפרש המענק שקיבל בפועל.

5.הנתבע הגיש תעודת עובד ציבור בדבר אופן חישוב המענק ותשלומו, ומוסר התעודה נחקר על ידי התובע.

6.נתייחס תחילה לטענות התובע באשר לדרך חישוב המענק, ובהמשך נתייחס לטענותיו באשר לקיזוזים ולהפחתות שבוצעו ולסכום ששולם לו בפועל.

דרך חישוב המענק

7.בהתאם לקביעת בית הדין הארצי ולהוראות סעיף 98 לחוק, חישב הנתבע את הכנסות התובע על בסיס שכרו ברבע השנה שקדמה ליום שבו משולמים לראשונה דמי פגיעה, מחולק ב-90.

בסיס השכר שנלקח בחשבון הינו ההכנסה לחודשים 10/94 עד 12/94, שהסתכמה ב- 24,096 ₪ ומכאן חושבה הקצבה החודשית בשיעור 10% בגובה 1279 ₪. אופן חישוב הקצבה פורט במכתב מיום 31/8/09 שצורף לכתב ההגנה.

8.התובע מלין על כך כי הבסיס לחישוב היה הכנסה של 96,000 ₪ ולא הכנסה של 100,000 ₪ לפי השומה ואולם, אין ממש בטענה זו.

בהתאם להוראות החוק, חישב הנתבע את המענק על בסיס ההכנסה הרבע שנתית החייבת בדמי ביטוח. החישוב נעשה, על פי פסק דינו של בית הדין הארצי, על פי הכנסות חודשים 10-12/94 על פי השומה הסופית לשנת 1994. ההכנסה הסתכמה כאמור ב- 24,096 ₪.

9.עוד הלין התובע על כך כי במענק חושבו 60 חודשי גמלה ולא 70.

בעניין זה הסביר מנהל מחלקת נפגעי עבודה שהעיד בפנינו, מר מוריס עואבדה, כי בהתאם להוראות סעיף 296ב' לחוק, ומאחר שמועד תחילת הנכות הינו 1/95 והתביעה הוגשה ב- 11/99, לאחר חלוף יותר מ-48 חודשים, הרי שיש להפחית את החודשים העולים על 48 חודש מהגמלה המשתלמת לתובע, ובענייננו, יש להפחית תשלום 10 חודשי גמלה כך, שהתובע זכאי למענק בגובה 60 חודש ולא 70.

התובע לא חזר על טענה זו בסיכומיו ומכל מקום, לא נפלה שגגה בחישוב הגימלה בעניין זה.

10. משקבענו כי כדין חושב המענק המסתכם בסך 76,740 ₪, יש לבחון האם שולם לתובע מענק זה בשלמותו או שנותרה יתרה לתשלום לתובע.